מודעת קרוסלה בפייסבוק: סדר הכרטיסים, הקישורים והכרטיס הראשון
מה שמים בכרטיס הראשון, מתי נותנים למערכת לסדר את הכרטיסים ומתי לא, לאן כל כרטיס מקשר, ומה הדוח לפי כרטיס אומר.
קרוסלה היא המודעה היחידה בפייסבוק שמבקשת מהצופה לעשות משהו לפני שהוא
לוחץ: להחליק. זה נותן לכם כמה כרטיסים במקום תמונה אחת — כל אחד עם תמונה,
כותרת וקישור משלו — וזה גם אומר שרוב האנשים יראו רק את הכרטיס הראשון. שני
הדברים האלה, יחד, הם כל מה שצריך להבין על הפורמט.
המאמר הזה עוסק בהחלטות שקובעות אם קרוסלה עובדת: מה מציגים בכרטיס
הראשון, אם לתת למערכת לסדר את הכרטיסים או לקבוע בעצמכם, לאן כל כרטיס
מקשר, ומה קוראים בדוח אחרי שהיא רצה.
מודעת קרוסלה בפייסבוק: מה היא נותנת שמודעה אחת לא
מודעה עם תמונה אחת אומרת דבר אחד. קרוסלה מאפשרת להגיד כמה: כמה מוצרים,
כמה יתרונות של שירות אחד, כמה שלבים של תהליך, או תמונה אחת רחבה שנחתכת
לכרטיסים ונחשפת בהחלקה. כל כרטיס נושא קישור משלו, כך שמי שהתעניין במוצר
השלישי מגיע לדף של המוצר השלישי, לא לדף הבית.
המחיר של זה הוא תשומת לב: כל כרטיס נוסף הוא החלקה נוספת שרוב הצופים לא
יעשו. קרוסלה שבנויה כסיפור שדורש לראות את כולו נכשלת בדיוק בגלל זה.
מתי קרוסלה ומתי תמונה אחת
| מה רוצים להגיד | הפורמט | למה |
|---|---|---|
| מוצר אחד, מסר אחד | תמונה או וידאו | ההחלקה לא מוסיפה כלום ורק מפזרת |
| כמה מוצרים לאותו קהל | קרוסלה, כרטיס למוצר | כל כרטיס מקשר לדף שלו; הדוח אומר איזה מוצר משך |
| שירות אחד עם כמה יתרונות | קרוסלה, כרטיס ליתרון | כל כרטיס עומד בפני עצמו; הסדר לא משנה |
| תהליך בשלבים, לפני ואחרי | קרוסלה בסדר קבוע | הסדר הוא המסר, ולכן מבטלים סידור אוטומטי |
| קטלוג שלם לקהל שכבר ביקר | קרוסלה דינמית מקטלוג | המערכת בוחרת את הכרטיסים לכל אדם |
הכרטיס הראשון
הכרטיס הראשון הוא המודעה. הוא מה שרוב הצופים רואים, והוא מה שמחליט אם
תהיה החלקה בכלל. לכן הוא חייב לעמוד בפני עצמו — להגיד את הדבר החשוב ביותר,
עם כותרת שלמה וקישור לדף הנכון — ולא להיות ״שער״ שמבטיח שהעניין מתחיל
בכרטיס השני. אם הכרטיס הראשון לא היה עובד כמודעה עם תמונה אחת, הוא לא יעבוד
גם כפתיחה של קרוסלה.
ומה שרואים ממנו: בפיד מופיע גם קצה של הכרטיס הבא, וזה מה שמזמין את
ההחלקה. תמונה שממשיכה מכרטיס לכרטיס מנצלת את זה; כרטיסים שכל אחד סגור
בעצמו — לא, וזה בסדר, כל עוד הכרטיס הראשון מספיק.
סדר הכרטיסים: ידני או אוטומטי
בהגדרות המודעה יש אפשרות לתת למערכת להציג קודם את הכרטיסים שמביאים יותר
תגובה. עבור קרוסלה של מוצרים או יתרונות זה נכון: כל כרטיס עומד בפני עצמו,
ואין סיבה שהמוצר שנבחר לראשון בגלל ניחוש יישאר ראשון אחרי שהנתונים אמרו
אחרת. עבור קרוסלה שהיא רצף — שלבים, לפני ואחרי, סיפור — זה הורס את המסר,
כי כרטיס שלישי שמוצג ראשון לא אומר כלום בלי השניים שלפניו. ההחלטה נגזרת
מהטבלה למעלה, לא מהעדפה.
קישור לכל כרטיס
כל כרטיס מקבל כתובת יעד משלו, וזה היתרון שרוב הקרוסלות מבזבזות כשכל
הכרטיסים מקשרים לדף הבית. כרטיס של מוצר מקשר לדף המוצר; כרטיס של יתרון
מקשר לסעיף הרלוונטי בדף השירות; כרטיס של מבצע מקשר לדף שבו המבצע מופיע
בראש. ופרמטרי המעקב בכתובת מבחינים בין הכרטיסים, אחרת הדוח באתר יראה
״קרוסלה״ אחת ולא יגיד איזה כרטיס הביא את הביקור.
מה שכן נשאר אחיד הוא הכפתור: קריאה לפעולה אחת לכל הכרטיסים, כי כפתור
שמשתנה מכרטיס לכרטיס מבלבל יותר משהוא מדייק. מה כותבים על
הכפתור נדון בנפרד.
כותרת ותיאור לכל כרטיס
הכותרת מתחת לתמונה קצרה, ונחתכת אם היא ארוכה — לכן היא נושאת מילה או שתיים
שאומרות מה הכרטיס, לא משפט. התיאור מתחתיה מוצג לא בכל מיקום, ולכן אין לשים
בו משהו שבלעדיו הכרטיס לא מובן. הטקסט הראשי מעל הקרוסלה משותף לכל הכרטיסים,
וזה המקום למסר של המודעה כולה.
תמונות: יחס אחד, שפה אחת
כל הכרטיסים באותו יחס — ריבוע הוא הבחירה הבטוחה — כי כרטיס בגובה אחר
נחתך או מקבל שוליים ושובר את ההחלקה. ואותה שפה חזותית לכולם: אותו רקע, אותו
מרחק מהמוצר, אותו סגנון. קרוסלה שכל כרטיס בה צולם אחרת נראית כמו חמש מודעות
שנדחסו לאחת. וידאו בכרטיס אפשרי, אבל מודעות וידאו הן
פורמט אחר עם כללים אחרים; מערבבים רק כשיש סיבה.
קרוסלה מקטלוג
כשיש קטלוג מוצרים, הקרוסלה יכולה להיבנות לבד: המערכת ממלאת את הכרטיסים
מתוך סט של מוצרים, ולכל אדם לפי מה שראה. כאן אתם לא בוחרים כרטיסים אלא
גבולות — הסט קובע אילו מוצרים רשאים להופיע, והתבנית
קובעת איך כל כרטיס נראה. זו הקרוסלה הנכונה לקהל שכבר ביקר בחנות; לקהל קר
עדיף בדרך כלל להחליט בעצמכם מה בכרטיס הראשון.
מה קוראים בדוח
הדוח מאפשר לפרק את התוצאות לפי כרטיס: כמה לחיצות קיבל כל אחד, ולפעמים
גם כמה המרות. זה הנתון שקרוסלה נותנת ומודעה אחת לא — הוא אומר איזה מוצר או
איזה מסר מושך, לפני שבנו לו מודעה משלו. כרטיס שלא מקבל כלום אחרי זמן סביר
יוצא; כרטיס שמושך הרבה מקבל מודעה נפרדת או עובר לראשון. בדיקת
קריאייטיב מסבירה איך משווים בלי לשרוף תקציב, והקרוסלה היא דרך זולה
לעשות את הסבב הראשון של ההשוואה.
ומה לא קוראים בו: החלקות. מספר ההחלקות אינו מדד להצלחה — הוא מדד לכמה
הכרטיס הראשון לא הספיק. אם המטרה היא לידים, הדף שאליו הכרטיס מקשר חשוב יותר
מכל מה שבתוך המודעה, וטופס לידים מול דף נחיתה היא
ההחלטה שבאה לפני.
לפני שמעלים קרוסלה
- הכרטיס הראשון עובד גם כמודעה עם תמונה אחת.
- הוחלט אם הסדר הוא המסר — ואם כן, הסידור האוטומטי כבוי.
- לכל כרטיס קישור לדף שלו, עם פרמטר מעקב שמבחין בינו לאחרים.
- כפתור אחד לכל הכרטיסים.
- כל התמונות באותו יחס ובאותה שפה חזותית.
- ידוע מה יוצא מהקרוסלה אם כרטיס לא מקבל לחיצות.
המדריכים החדשים של נועם דיגיטל במייל
כותרת, תקציר וקישור לכל מדריך חדש שעלה לאתר. לכל היותר מייל אחד בחודש.
שאלות נפוצות
כמה כרטיסים לשים בקרוסלה?
כמה שיש להם מה להגיד, ולא יותר — לרוב שלושה עד חמישה. רוב הצופים רואים רק את הראשון, ולכן כרטיס נוסף מוצדק רק אם הוא עומד בפני עצמו או אם הרצף הוא המסר. עשרה כרטיסים שאיש לא מגיע לסופם רק מפזרים את הדוח.
להפעיל סידור אוטומטי של הכרטיסים?
כן כשכל כרטיס עומד בפני עצמו — מוצרים, יתרונות — כי הנתונים יבחרו ראשון טוב מהניחוש שלכם. לא כשהקרוסלה היא רצף: שלבים, לפני ואחרי, סיפור. שם כרטיס שמוצג שלא בסדרו לא אומר כלום.
כל הכרטיסים יכולים לקשר לאותו דף?
יכולים, אבל זה מוותר על היתרון של הפורמט. כרטיס של מוצר מקשר לדף המוצר, כרטיס של יתרון לסעיף שלו, ופרמטר מעקב שונה לכל כרטיס — אחרת הדוח באתר לא יגיד איזה כרטיס הביא את הביקור.
מספר ההחלקות גבוה אבל אין לחיצות. מה זה אומר?
שהכרטיס הראשון מעורר סקרנות אבל שום כרטיס לא סוגר. החלקה היא לא מטרה; היא סימן שהראשון לא הספיק. בודקים בפירוק לפי כרטיס איזה מהם בכל זאת מקבל לחיצות, מעבירים אותו לראשון או נותנים לו מודעה משלו.
