דוגמאות לדפי נחיתה: המבנה המלא לפי סוג הדף
ההמרה לא יושבת בעיצוב אלא בסדר הסעיפים — וסדר הסעיפים משתנה לפי סוג הדף.
אם הגעת לכאן כדי לראות דוגמאות לדפי נחיתה, כנראה שאתה לפני בנייה של דף אחד ורוצה להבין איך נראה דף שעובד לפני שאתה מזמין אותו או בונה אותו בעצמך. רוב מה שתמצא בחיפוש הוא צילומי מסך של עיצוב, וזו בדיוק הבעיה: ההמרה כמעט אף פעם לא יושבת בעיצוב. היא יושבת במבנה — מה מופיע ראשון, מה נדחה למטה, מה נחתך לגמרי, כמה שדות יש בטופס, ומהו הצעד היחיד שהדף מבקש מהגולש לעשות.
לכן המדריך הזה מפרק ארבע דוגמאות לדפי נחיתה במילים ולא בתמונות, לפי סוג הדף: דף שירות, דף ליד, דף אירוע ודף מוצר. לכל סוג יש מטרה אחרת, וקהל שמגיע אליו במצב מודעות אחר — ולכן גם סדר סעיפים אחר. אם תיקח את המבנה של דף אירוע ותשתמש בו לדף שירות, תקבל דף שנראה טוב ולא מייצר פניות, וזו הטעות הנפוצה ביותר אצל מי שמעתיק דוגמה שמצאה חן בעיניו.
דוגמאות לדפי נחיתה לפי סוג: המבנה המלא של ארבעה דפים שונים
איך לקרוא דוגמה לדף נחיתה בלי להעתיק אותה
דף נחיתה הוא תשובה לשלוש שאלות, ולא אוסף של אלמנטים. לפני שאתה מעתיק מבנה מדוגמה כלשהי, נסה לשחזר מתוכה את שלוש התשובות האלה:
- מאיפה הגיעה התנועה? גולש שהגיע מחיפוש בגוגל אחרי פתרון ספציפי כבר יודע שיש לו בעיה. גולש שהגיע מסרטון בפייסבוק לא חיפש כלום, והדף צריך קודם להסביר לו למה זה נוגע אליו.
- באיזה שלב מודעות נמצא הגולש? מי שמחפש "מנעולן עכשיו" צריך מספר טלפון בשנייה הראשונה. מי שמתעניין בשירות שהוא שמע עליו לראשונה צריך הסבר לפני שמבקשים ממנו פרטים.
- מה הצעד היחיד שהדף מבקש? דף שמבקש גם להתקשר, גם למלא טופס, גם להוריד מדריך וגם לעקוב באינסטגרם, לא מבקש כלום. פעולה אחת לדף — וכשיש שתי מטרות אמיתיות, התשובה היא שני דפים ולא דף אחד מפוצל.
כשהתשובות משתנות — המבנה משתנה. זו הסיבה שדוגמה שעבדה מצוין לעסק אחר יכולה להיכשל אצלך גם אם העתקת אותה פיקסל בפיקסל.
השוואה מהירה בין ארבעת סוגי הדפים
| סוג הדף | המטרה היחידה | אורך אופייני | מה בונה את האמון | הטעות שחוזרת |
|---|---|---|---|---|
| דף שירות | שיחה או פנייה מלקוח שכבר מחפש | בינוני, עם תשובות להתנגדויות | הסבר על תהליך העבודה, מענה על "מה קורה אחרי שאני פונה" | מסתיר את דרך יצירת הקשר מתחת לשלוש גלילות |
| דף ליד | השארת פרטים בתמורה לערך מוגדר | קצר | הבהרה מדויקת של מה מקבלים ומה לא | טופס ארוך שמבקש מידע שלא נחוץ לשלב הזה |
| דף אירוע | הרשמה למועד מסוים | בינוני | תאריך, שעה, פורמט, ומי עומד מאחורי האירוע | תאריך ושעה שמופיעים רק בתחתית הדף |
| דף מוצר | רכישה או הוספה לעגלה | ארוך, כי הוא מחליף בדיקה פיזית | תמונות אמיתיות, מידות, משלוח והחזרות | עמוד שמדבר על המותג במקום על המוצר |
דוגמה ראשונה: דף שירות
זהו הדף שרוב העסקים הקטנים צריכים בפועל — נותן שירות שרוצה שיחות טלפון או פניות מלקוחות שכבר מחפשים אותו. הגולש הגיע מחיפוש או ממודעה שמנוסחת סביב הבעיה שלו, והוא נמצא במצב של השוואה בין כמה ספקים באותה דקה.
מה יושב מעל קו הקיפול
שורה אחת שאומרת מה השירות, למי הוא מיועד ובאיזה היקף גיאוגרפי או פורמט הוא ניתן. מתחתיה משפט אחד שמסיר את ההתנגדות הגדולה ביותר — זמן הגעה, פורמט השירות, או מה קורה אם זה לא מתאים. ומיד אחרי זה, בלי גלילה, דרך אחת ליצור קשר: כפתור חיוג בנייד או טופס קצר. אם הגולש צריך לגלול כדי למצוא איך פונים אליך, חלק ממי שכבר החליט לפנות יילך למתחרה שהיה שני בתוצאות.
את הבדיקה הזאת עושים בטלפון, לא במסך רחב. במחשב כמעט בכל דף הכפתור נראה קרוב, ובמובייל אותו מבנה בדיוק דוחף אותו מתחת לשתי גלילות של תמונת רקע וכותרת משנה. וככל שהשירות דחוף יותר מטבעו, כך הפעולה צריכה לעלות גבוה יותר: לעמוד כמו נפרץ לי האינסטגרם מגיעים בדרך כלל דקות אחרי אובדן הגישה לחשבון, וגולש במצב כזה לא קורא הסבר לפני שהוא רואה מה השלב הראשון ואיך מקבלים מענה. דף שירות לתחום שאינו דחוף יכול להרשות לעצמו פסקת הסבר לפני הכפתור; דף לשירות חירום לא.
מה יושב בגוף הדף
שלושה בלוקים שעונים על השאלות שנשאלות בטלפון בכל פעם מחדש: איך התהליך עובד שלב אחר שלב, מה כלול ומה לא כלול, וכמה זמן זה לוקח. אחר כך מענה מפורש להתנגדויות — מחיר, התחייבות, מה קורה אם לא מרוצים. ואם יש לך ביקורות או עבודות קודמות אמיתיות, כאן מקומן; אין תחליף לזה, ואסור להמציא אותן.
מה יושב בתחתית
שאלות נפוצות בטקסט פשוט, ואחריהן חזרה על אותה פעולה שהופיעה למעלה — אותה מילה, אותו כפתור. דף שירות שמסיים ב"לפרטים נוספים" אחרי שפתח ב"קבע שיחה" מבלבל את הגולש בדיוק ברגע שבו הוא מוכן, כי שני ניסוחים שונים נקראים כשתי הצעות שונות. אם אתה בונה דף כזה מאפס, זה בדיוק מה שנכלל בשירות בניית דפי נחיתה — קודם ההחלטות על המבנה, אחר כך העיצוב.
דוגמה שנייה: דף ליד
דף ליד לא מוכר את השירות, הוא מוכר צעד קטן: קבלת הצעת מחיר, בדיקת התאמה, מדריך, או שיחת ייעוץ ראשונה. ההבדל המבני מדף שירות הוא שהדף הזה קצר בכוונה, כי כל פסקה נוספת היא הזדמנות נוספת לגולש להתחרט.
המבנה שעובד: כותרת שמנסחת את התוצאה שהגולש מקבל מהצעד הזה, לא את שם הקובץ או שם השירות. מתחתיה שלוש שורות שמפרטות מה בדיוק מקבלים — ואם ההרשמה תוביל לשיחת מכירה, לומר את זה במפורש. אחר כך הטופס עצמו, ומתחתיו משפט אחד שמסביר מה קורה אחרי הלחיצה: מי יוצר קשר, בתוך כמה זמן, ובאיזה ערוץ.
אורך הטופס הוא ההחלטה המשמעותית ביותר בדף הזה. הכלל הפשוט: כל שדה צריך להצדיק את עצמו בכך שהוא נחוץ כדי לתת מענה, לא בכך שהוא "טוב לדעת". שם וטלפון מספיקים כדי לחזור ללקוח; תקציב, מספר עובדים ותחום עיסוק אפשר לשאול בשיחה. ואם אתה כן חייב שדה מסנן, עדיף שדה בחירה אחד מאשר שלושה שדות טקסט חופשי.
ההחלטה השנייה בדף ליד היא מה מוציאים ממנו. בדף קצר, כל קישור שמוביל החוצה — תפריט ניווט מלא, קישור לבלוג, אייקון לפרופיל בסושיאל — מתחרה בפעולה היחידה שבשבילה הדף נבנה. בעמוד רגיל באתר הניווט הוא שירות לגולש; בדף ליד הוא דלת יציאה. משאירים לוגו, מספר טלפון אם רלוונטי, וקישור למדיניות פרטיות כשצריך, וזהו.
וזה גם הדף שהכי קל למדוד בו את הדבר הלא נכון. אירוע ההמרה מוגדר על שליחת הטופס בפועל — לא על צפייה בדף, ולא על לחיצה על הכפתור, שהיא בסך הכול פתיחה של הטופס. מגדירים את זה ביום שהדף עולה, ומישהו מסתכל על המספר פעם בשבוע; אחרת כל שינוי שתעשה בטופס יישאר עניין של תחושה.
דוגמה שלישית: דף אירוע או וובינר
לדף אירוע יש משתנה שאין לאף אחד מהאחרים: מועד. כל המבנה מסודר סביב זה, כי גולש שלא מצא תאריך ושעה בשנייה הראשונה לא ימשיך לחפש אותם.
מעל הקיפול: שם האירוע, תאריך, שעה, ופורמט — פיזי או מקוון. מתחת: שלוש עד חמש שורות של "מה תיקח מזה", מנוסחות כתוצאה ולא כנושא. אחר כך לוח זמנים קצר של האירוע עצמו, ואז סעיף למי זה מתאים — ובאותה נשימה, למי זה לא מתאים. הסעיף השני חשוב לא פחות מהראשון: הוא מונע הרשמות של אנשים שיתאכזבו, והוא מגדיל את האמון של מי שכן מתאים.
אחריו קטע קצר על מי מעביר את האירוע ולמה דווקא הוא, וטופס הרשמה עם מינימום שדות. אם יש הגבלת מקומות — לומר את המספר האמיתי בלבד. טיימר שמתאפס בכל רענון של הדף הוא הדבר הקרוב ביותר לשקר גלוי, וגולשים מזהים אותו.
ולבסוף סעיף שנוטים להשאיר מחוץ לדף: איך מקבלים תזכורת ואיך מצטרפים ביום האירוע. גם המידע הזה צריך להופיע בדף עצמו ולא רק במייל האישור — מי שנרשם שבועיים מראש צריך לדעת לאן להגיע, איזה קישור יחכה לו ומאיפה הוא יגיע, לפני שהוא משאיר פרטים. שורתיים מספיקות.
דוגמה רביעית: דף מוצר
דף מוצר הוא הארוך מבין הארבעה, ולא בגלל שיווק: הוא צריך להחליף את מה שהקונה היה עושה בחנות פיזית — להרים, להפוך, לבדוק גודל ולשאול מוכר. כל פרט שחסר בו הופך לסיבה לא לקנות.
המבנה: תמונות אמיתיות של המוצר מכמה זוויות, כולל צילום שנותן קנה מידה. לצידן שם המוצר, מחיר גלוי, בחירת וריאציה אם יש, וכפתור רכישה יחיד. מתחת — שלוש עד ארבע נקודות של מה זה פותר, ואז מפרט יבש: מידות, חומר, תכולה, תאימות. אחר כך משלוח והחזרות בטקסט ברור, כי זו השאלה שעוצרת עסקאות יותר מהמחיר עצמו. ואם יש ביקורות אמיתיות של קונים, הן נכנסות; ביקורת מומצאת היא סיכון משפטי ומסחרי, לא קיצור דרך.
נקודה מבנית אחת שנוטים לפספס: בדף מוצר, הכפתור צריך להיות נגיש בכל שלב של הגלילה, לא רק בראש הדף. קונה שהשתכנע בשלב המפרט לא אמור לחזור למעלה כדי לקנות, ובנייד זה בדרך כלל אומר סרגל תחתון קבוע עם המחיר ואותה מילה שמופיעה בכפתור העליון.
ונקודה שנוגעת לדף מוצר יותר מאשר לשלושת האחרים: משקל הדף. גלריה של תמונות במשקל מלא, וידאו שמתנגן לבד, ותוספי ביקורות וצ'אט שנטענים בכל כניסה הם הסיבה השקטה ביותר לנטישה — הקונה לא מתלונן שהדף איטי, הוא פשוט חוזר לתוצאות החיפוש. דחיסת התמונות והסרת סקריפטים שלא משרתים את הרכישה הן חלק מבניית הדף, לא שיפור שדוחים לשלב מאוחר יותר.
הטעויות שחוזרות בדפים שנבנו לפי דוגמה מועתקת
כשעסק מעתיק דוגמה, הוא בדרך כלל מעתיק את החלקים הנראים לעין ומשמיט את ההחלטות שלא נראות. אלה הכשלים שחוזרים:
- כותרת שמדברת על העסק ("מובילים בתחום") במקום על מה שהגולש מקבל.
- טופס שמבקש מידע שמתאים לשלב מאוחר יותר בתהליך המכירה.
- העתקת מבנה של דף מוצר לדף שירות, ולהפך — אורך שגוי לחלוטין ביחס למה שמבקשים.
- העדר תשובה לשאלה "מה קורה אחרי שאני משאיר פרטים".
- דף שנבנה לקמפיין ממומן ומקבל גם תנועה אורגנית בלי שאף אחד התאים את הטקסט לחיפוש.
- עדויות או נתונים שלא ניתן להוכיח. הם לא רק מסוכנים — הם גם הדבר שגולש מנוסה מזהה ראשון.
צ'קליסט לבנייה של הדף שלך
לפני שאתה מזמין עיצוב, ענה על השאלות האלה בכתב. זה ההבדל בין דף שנבנה לפי דוגמה לדף שנבנה לפי המקרה שלך:
- איזה סוג דף אתה בונה מתוך הארבעה — שירות, ליד, אירוע או מוצר?
- מאיפה תגיע התנועה, ומה הגולש ראה רגע לפני הקליק?
- מהי הפעולה היחידה, ואיך היא מנוסחת — אותו ניסוח בכל מקום בדף.
- אילו שדות בטופס נחוצים באמת כדי לחזור ללקוח?
- מה שלוש ההתנגדויות שחוזרות אצלך בטלפון, ואיפה בדף הן נענות?
- מה קורה אחרי השליחה — מי פונה, מתי, ובאיזה ערוץ?
- איך נמדדת ההמרה, ומי בודק את המספר הזה פעם בשבוע?
דוגמאות לדפי נחיתה שוות משהו רק כשמסתכלים דרכן על ההחלטות שמאחוריהן. סוג הדף קובע את הסדר, מקור התנועה קובע את הטון, והפעולה היחידה קובעת מה נשאר בדף ומה נמחק ממנו. תתחיל מהשלושה האלה, והעיצוב יהיה החלק הקל.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין דף נחיתה לעמוד רגיל באתר?
עמוד באתר משרת כמה מטרות במקביל ומחובר לתפריט ניווט מלא, ולכן הגולש יכול להסתובב בו בחופשיות. דף נחיתה נבנה סביב פעולה אחת בלבד, בלי ניווט שמוציא ממנו, וכל סעיף בו קיים כדי לקדם את אותה פעולה. בגלל זה גם מודדים אותו אחרת: לא בזמן שהייה אלא בשיעור ההמרה לפעולה שהוגדרה.
כמה שדות צריך להיות בטופס של דף נחיתה?
רק שדות שנחוצים כדי לחזור ללקוח ולתת לו מענה אמיתי, בדרך כלל שם וטלפון. שאלות על תקציב, היקף או תחום עיסוק אפשר לשאול בשיחה עצמה במקום להעמיס אותן על הטופס. אם באמת נחוץ סינון מוקדם, עדיף שדה בחירה אחד מאשר כמה שדות טקסט חופשי.
האם דף נחיתה צריך להיות ארוך או קצר?
האורך נגזר מסוג הדף ומגודל הבקשה, לא מהעדפה עיצובית. דף ליד שמבקש רק פרטים יכול להיות קצר מאוד, בעוד שדף מוצר צריך להיות ארוך כי הוא מחליף בדיקה פיזית של המוצר ומכיל מפרט, משלוח והחזרות. הכלל הפשוט הוא שככל שהבקשה גדולה ומחייבת יותר, כך צריך יותר מידע שמסיר התנגדויות.
אפשר להשתמש באותו דף נחיתה גם לקמפיין ממומן וגם לתנועה מגוגל?
אפשר, אבל זה דורש התאמה. גולש שהגיע מחיפוש כבר מנסח לעצמו בעיה ומחפש פתרון, בעוד שגולש שהגיע ממודעה בסושיאל לא חיפש כלום וצריך קודם הסבר למה זה נוגע אליו. במקרים רבים עדיף שני דפים נפרדים עם אותה הצעה ופתיחים שונים, מאשר דף אחד שמנסה לדבר לשני הקהלים ולא מדויק לאף אחד מהם.